לא רואה ממטר

לצמוח מתוך החשיכה

עם מה תצאו מההרצאה שלי?

הקלפים שקיבלתי במשחק חיי לא היו הקלפים שחלמתי עליהם, ופעמים רבות רציתי לזרוק הכול ולצאת מהמשחק. לאט לאט שיניתי את הדרך שבה אני מביט על הקלפים ועל חיי, והם פשוט השתנו. בזכות כוח הרצון וההתמדה שלי – שיניתי את המציאות שלי. זו הדרך שבחרתי בה, וההרצאה תעורר גם בכם את הרצון לשנות את מציאות חייכם.
 

ההרצאה תעורר ותניע את הקהל לפעולה, להצבת מטרות הן בחיים הפרטיים והן העסקיים, ולהגשמתן.

 

ההרצאה מועברת באופן אפקטיבי ומשפרת את המוטיבציה. ההרצאה מחזקת את האמונה ואת המחויבות גם אצל אלה שאומרים "אני פספסתי, כבר מאוחר מדי בשבילי להצליח".

 

אגרום לכם להאמין שאתם מסוגלים לעשות את הבלתי אפשרי, ולהפוך את הבלתי ייאמן לייאמן.

 

ההרצאה מעוררת חשיבה חיובית ודרך חדשה להביט על המכשולים בחיים. ההרצאה מלמדת איך להפוך מכשולים לאתגרים שישפרו את ההישגים ואת התוצאות בחיינו. גרוע יותר מאשר להתחיל ולהיכשל – הוא לא להתחיל כלל.

על רן

אני רן ניטקה, נולדתי עם מחלת עיניים R.P – ניוון ברשתית העין, מחלה הפוגעת בעצב ובשדה הראייה. כבר בגיל צעיר הבנתי שיש לי לקות ראייה, אך ביקורים ובדיקות אצל רופאים לא העלו דבר ומכאן התחילה התמודדות עם אתגרים לא פשוטים.

בבית הספר לא הצלחתי לקרוא בספרים ולהעתיק מלוח הכיתה, ובכיתה ד' בהיותי בן 9 בלבד כבר הבנתי שלא מצפים ממני להרבה – נידו אותי משיעורי אנגלית בטענה שגם כך קשה לי, אז אין צורך להעמיס עליי עוד כי בכל מקרה איכשל. ככל שבגרתי כך נחלשה הראייה והקשיים היום-יומיים גדלו, והאכזבות הפכו כואבות יותר ויותר: פטור מצה"ל כבר בצו הראשון, נלקחה ממני האפשרות להוציא רישיון על כל כלי תחבורה, לא יכולתי לצפות בסרטים או לקרוא כתוביות, לא יכולתי לשחק במגרשי הכדורגל בעוד שאר חבריי סביבי נהנים ומגשימים את חלומותיהם. התרחקתי מהחלומות ומהחברים שלי, הוויתורים היו גדולים מדי עבורי, ואפילו שרציתי להיות חלק מכולם – הבנתי שאני לא כמו כולם.

אני נזכר בדברי המורה שדאגה לומר ש"רן הוא ילד שונה", ואיך ניסיתי שוב שוב לאסוף כוחות ולגלות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. שמעתי כל הזמן מה אני לא יכול לעשות ושוב נשברתי, ולילה אחד זה פשוט קרה – התעוררתי בבוקר והבנתי שאיבדתי את מאור עיניי.
איבדתי את היכולת לראות את יופיין של הבנות שלי, את היכולת לראות אותן גדלות, איבדתי את היכולת לראות את יופיו של העולם. זו הייתה חבטה עמוקה עבורי, זעזוע גדול והבנה נוראית שאיבדתי את העצמאות שלי. איך אמצא את הגרביים? את המכנסיים שלי? איך אפרנס את המשפחה שלי? איך אכין שיעורים עם הבנות שלי? איך אטייל עם משפחתי? והכי חשוב – איך אחזיר את החיוך ואת העצמאות לחיי?

לאחר שנה קשה ביותר הבנתי שאם אני לא אצמח מתוך החשיכה, אישאר לנצח הילד השונה מבית הספר, ובחרתי להיות הילד שלא דומה לאף אחד.
איך עושים את זה אתם שואלים? את זה ועוד תשמעו בהרצאה המרתקת שלי.

"ידעתי שהמחלה תעצום
לי את העיניים, אך לא אתן לה
לעצום לי את החלומות"

"ידעתי שהמחלה תעצום לי את העיניים, אך לא אתן לה
לעצום לי את החלומות"

מחיים ללא מטרות לחיים ללא גבולות. אחרי שנים של אכזבה, כישלון והמון כאב, שנים שכל מה ששמעתי הוא מה אני לא יכול לעשות – והדבר הגרוע ביותר הוא שהאמנתי להם. היום, כשאני כבר עיוור, אני מבין שזה היה קצה היכולת שלהם ולא שלי, והחלטתי להפוך את הבלתי ייאמן לייאמן ואת הבלתי אפשרי לאפשרי!